האם ניתן לבטל עיסקת רכישה של רכב, כאשר מתבררות לקונה עובדות שלא נמסרו לו לפני הרכישה?/ מאת מיכל בסה (חסין), עו”ד הטעו אותך בכל הנוגע לפרטי הרכב שקנית? האם נאמר לך כי המדובר ברכב מיד ראשונה, פרטית שעבר מעט מאוד ק”מ על פי שעון הקילומטרים ברכב ולאחר…

מאת מאת מיכל בסה (חסין), עו”ד

האם ניתן לבטל עיסקת רכישה של רכב, כאשר מתבררות לקונה עובדות שלא נמסרו לו לפני הרכישה?/ מאת מיכל בסה (חסין), עו”ד

הטעו אותך בכל הנוגע לפרטי הרכב שקנית? האם נאמר לך כי המדובר ברכב מיד ראשונה, פרטית שעבר מעט מאוד ק”מ על פי שעון הקילומטרים ברכב ולאחר הקנייה התברר לך כי הרכב הינו רכב מליסינג ולמעשה מד האוץ האמיתי הוחלף לפני שראית את הרכב?. מה ניתן לעשות? האם ניתן לבטל את העסקה?

מקרה זה נדון לאחרונה ע”י בית משפט השלום בתל אביב – יפו, בת.א. 28779/04 עולי שלום נ’ רחמני עופר ודניאל. פסק הדין ניתן ביום 4.2.07.

עילות הביטול המשפטיות של עסקת ליסינג

עילת הביטול של הקונה היא “טעות והטעיה”. הזכות לבטל חוזה מחמת טעות והטעיה ולקבוע בעטיה השבה של התמורה ששולמה על פיו מוסדרת בסעיפים 14 ו – 15 לחוק החוזים (חלק כללי, תשל”ג – 1973.

בית המשפט דן בסוגיית ההטעיה והסביר כי ההטעיה נוצרת ע”י טעות של צד אחד לחוזה שנגרמה ע”י משנהו. הטעות העומדת ביסוד עילת ההטעיה מתייחסת לאי גילוי של עובדות אשר לפי הדין, הנוהג או הנסיבות היה על הצד השני לגלותם.

הטעיה מורכבת בעיקרה משתי קטגוריות חלופיות, שהן הטעיה אקטיבית ופאסיבית:

1.       הטעיה אקטיבית נגרמת עקב מצג שווא, כאשר למשל, צד ניאות להתקשר בחוזה עקב נתונים לא נכונים שנמסרו לו ע”י הצד השני.

2.       הטעיה פאסיבית מקורה באי גילוי, עת צד בחר להתקשר בחוזה על יסוד טעות, בשל הימנעותו של הצד שכנגד לגלות נתונים הידועים לו ושביכולתם להשפיע על החלטת הראשון באם להתקשר בחוזה אם לאו.

אי גילוי יהווה הטעיה באם קיימת חובת גילוי של פרטים אשר לפי הדין, הנוהג או הנסיבות יש לגלותם. עוד יצויין, בהקשר זה, כי התהוותה של הטעיה לפי סע’ 15 לחוק החוזים אינה מחייבת “כוונה להטעות” מצד המטעה. די בכך כי נהג ברשלנות או פזיזות.

בפסק הדין דובר בשני אלמנטים חיוניים לערכו של רכב ליסינג, המהווים פרטים מהותיים: מספר הקילומטראז’ שעשה ומספר הבעלויות הקודם. במקרה זה, הסתיר המוכר במכוון מהקונה נתונים חיוניים, שהיו בידיעתו ושאילו ידע אותם מן הסתם לא היה מתקשר כלל בחוזה לרכישת הרכב ובודאי שלא במחיר שבו רכש אותו. בכך הטעה המוכר את הקונה ונהג כלפיו בחוסר תום-לב – אלה הן שתי עילות, אשר כל אחת כשלעצמה יש בה כדי להקנות לקונה את התרופה של ביטול החוזה.

בית המשפט קבע כי עומדת לקונה עילת הביטול בשל טעות, כיוון שהצגת רכב, כאשר מעל 50% מן הקילומטרים שעבר הועלמו, היא טעות יסודית והפרה יסודית של ההסכם.

לקונה קמה הזכות לבטל את ההסכם, להשיב את כספו והזכות לקבל פיצויים.

השבה ודמי שימוש

לעניין זה חלים סעיף 21 לחוק החוזים וסעיף 9 לחוק החוזים (תרופות), תשל”א -1971, ולפיהם חובת ההשבה היא הדדית ומקבילה, כאשר כל צד חייב להשיב למשנהו את מה שקיבל על פי החוזה (או את שוויו) וכך צד זכאי לקבל ממשנהו את מה שנתן על פי החוזה (או את שוויו).

על פי פסק דין של בית המשפט העליון בעניין השבת נכס בעין ע”א 5393/03 אברהם פרג’ ואח’ נ’ יעל מיטל, יש לאבחן בין ירידת שווי עקב ירידת שווי השוק לבין ירידת ערך עקב נזק שגרם התובע. מכאן שעל פי פסק הדין ההשבה צריכה להיעשות כך שהכסף יושב בערכו הריאלי ואילו המכונית תושב בערכה הנוכחי.

עקרון נוסף שחל בתביעות השבה הוא תשלום דמי שימוש על ידי הצד המשיב את הנכס. כשם שעל המוכר להשיב לקונה את הכספים שקיבל, יחד עם דמי השימוש בהם (הצמדה וריבית), כך, לכאורה, על הקונה להשיב למוכר את הנכס שקיבל, יחד עם דמי השימוש בו, קרי, מעין דמי שכירות ארוכי טווח. אולם במקרה שבו דמי השימוש כלל לא הוכחו ומאידך קיימת גם תביעה לפיצויים, במסגרתה ניתן לבחון גם את סוגיית דמי השימוש ולהפחיתה מן הפיצויים -  אין מקום לפסוק דמי שימוש.71

מידע נוסף על ליסינג תוכלו למצוא באתר חץ וקשת. כל סוגי עיסקאות הליסינג במקום אחד: ליסינג פרטי , מימנוי או תפעולי